אדריכל גיא ארבל | שיח ושיג

גיא ארבל מלמד מקצועות שונים בויצו וחלק ממשרד אורן אדריכלים*, לאורך הלימודים שלי יצא לנו להיפגש מספר פעמיים ואני מניח שאנחנו חולקים הערכה משותפת למקצוע ואיש לרעהו, כך שהתחלנו לדבר באמתלה אחת וסיימנו באחרת:

להגדלת התמונה ליחצו עליה

בתחילה קיבלתי שטיפה טלפונית בעקבות העובדה שהתפטרתי לצורך פרויקט הגמר מהעבודה וכמה לדעתו הדבר אינו הברקה, התווכחנו מעט בנעימים ואולי אף הצלחתי לשכנע אותו קלות, לאחר מכן התחלנו לדבר מעט על הפרויקט:

 צירפתי את העצות שייעץ אשר קיבלתי בתווכים שבין אהבה להתנגדות כעת אציג אותם ואת דעתי המצורפת בהמשך.

1.במקום הראשון הפתעה: מיקום הפרויקט חשוב וישפיע-מסכים
2.הרעיונות יקבלו ביטוי בחתך- מסכים וחושב שכבר יש לי כיוון רציני עם הדבר.
3.הפרויקט צריך לתת למבקר משהו מעבר, אותו משהו עלום שנותני עצות אוהבים להגיד בלי להציע פתרון, גם אני עושה זאת פעמים רבות לאחרים, איזה דבר בלתי מוחשי וללא הגדרה, כלומר הפרויקט לא יסתפק בלהציף בעיות ולשאול שאלות אלא יתן תובנה למבקר

דעתי הנוכחית

בדיון שנעשה עם חברי הטוב עידו מירז לצורך שכתוב דף אודות הפרויקט באנגלית*  הגענו למסקנה הבאה:

"הגבול בין זכויות אדם להפרתם אינו קיים באופן קבוע כלומר פעם אתה מפר זכוית ופעם אתה מעניק או משמר אותן, במיוחד כאדריכל, גם הבחירה להתעלם מהנעשה בקרבנו היא בחירה במציאות מסוימת המפרה זכויות. העובדה שגם המבקר בהתעלמותו  לוקח חלק בהפרת זכוית אדם תתגלה בעת הביקור . המבנה לא יהיה תהליך המסתיים בקתרזיס אלא סיום מינורי ובלתי מתגמל נפשית, לא תקבל הזדמנות להיפטר בקלות מהרגשות בכך שתחתום על עצומה או תניח אבן המסמלת סולידריות, תאלץ לקחת את מחשבותיך לביתך ולנסות לקדם צדק ואמת סוביקטיבים.