אדריכל דני שומני:
• מתחיל בטוב מבלי לגלות ואז אט אט מגלים שמאחורי הטוב יש רע והכל קיים, בעצם יש פה שתי עולמות מקבילים שנפגשים מידי פעם, כמו שח מט תלת מימדי של שחור ולבן
• מאיפה מתחילים ואיפה מסיימים את משחק השח מט
• ליצור מערך תנועה ברור-סוג של סנריו לפרויקט
• זה בסדר שהמבנה ייצר חוסר אורינטציה כחלק מהקונספט של אבסורד (חוסר הגיון) אבל המבקר צריך לדעת שלא יעזבו אותו כלומר אפילו אם המבקר קיבל את תחושת חוסר האונים, אדם צריך לשלוט בגורלו ועדיין תהייה שמורה לו היכולת ללכת לשירותים
• סיפור פשוט, אנשים רצחו, שדדו ופשעו: הם בני אדם
• תאורה לחללים
• החלון יעזור לאורנטציה
חתך עקרוני: “הציבור הישראלי לא גילה עניין בתוואי הגדר ובהשלכותיו האידאולוגיות”
מכון פלורסהיימר * למחקרי מדיניות
ליחצו על התמונה להגדלה
עוד הערות על הדרך:
ליחצו על התמונה להגדלה
• פנים הקוביות: חללים אבסורדים וביטווים להפרת זכויות אדם, חוץ: ביטווים לזכוית אדם והישגים שונים בתחום
• עובי דופן הקוביות בא לידי ביטוי בפתחים שם נחשפים לעובי הצורה הדבר חשוב מבחינת תחושת האדם בחלל יותר מאשר לקונסטרוקצית המבנה
• נגישות: מעלית, אולי אפילו 2+ מעלית משא
• איך יעבירו את היצירות בין הקומות
• אולי פתחים למנוף שיעמוד בחוץ ויכניס דברים מלמעלה
• אולי מנוף כחלק מהמבנה
(e) Thinking about the plan of the Project as a 3d chess, white is for human rights and black is for violates human rights
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה