ליחצו על התמונה להגדלה

עוד אין לי את המילים הנכונות, כרגע זה רק תחושות.
אבל הרעיון מגיע אי שם רחוק מהמחשבה על  *גבעון החדשה | שתילת צבעונים בחסות האיחוד האירופאי.
משהו בסגנון אי-גיון או קונטרסט חזק בין המבנה לסביבתו.
בכל מקרה אני כבר יודע שיש פה יותר מידי אדום מבחינת משקל ויזואלי.

"...מותם של אנשים היה הכרח,
אבל מי יהיו האנשים שימותו-זה היה פרי הנסיבות,
ויוסראין היה מוכן להיות קורבן של כל דבר מלבד הנסיבות " 
                                                       מלכוד 22 ג’וזף הלר

ליחצו על התמונה להגדלה

דחוף | מחשבות על כניסה
המשך לביקורת מיום ג' :
•    הכניסה צריכה להיות ברורה
•    כניסה טובה=מקום אדריכלי שמוגדר ע“י חלל
•    בשביל להגדיר את הכניסה, קוביה אחת יכולה להיות ללא הפאות
•    קוביה כניסה בצבע אדום
•    הכניסה צריכה להזכיר את חתך: " אנחנו פה הם שם" תחושה שלחלל אבסורדי שהמבקר נפגש עימו בתחילת הביקור

 ליחצו על התמונה להגדלה

•    קוביות בכיכר, לצורך הגברת המודעות
•     הנכנסים והיוצאים לא יפגשו אבל יראו אחד את השני

משוך | סיום הפרויקט:
האם בדומה לאדריכל משה ספדיה במוזיאון יד ושם כלומר היחשפות לשואה ולארועים של סבל בל יתואר ולאחריו קתרזיס של חרות,  מעט בסגנון סרט הוליוודי הפותר את האדם מלהתמודד עם המציאות הקשה לה נחשף.

 צילום: Gaspa*

או סיום הדומה לסרט אירופאי שמשאיר אותך עם מחשבות ושאלות.
לצערי אני לא מצליח למצוא דוגמא טובה למבנה או סרט כזה? רעיונות יתקבלו בהערכה ובברכה.

(e) I would like that the visitor clearly understand where is the entrance and get a clue about  the place

1

ליחצו על התמונה להגדלה

ליחצו על התמונה להגדלה

ליחצו על התמונה להגדלה

 תודה לנדב שחורי על העצה להמשיך עם הסקיצות

יצירת טווחי ביניים ללא הגדרות מוחלטות, בדומה למונח השתנות ^ Transform  באדריכלות הדיגיטלית:

צילום: wynthia_goh *

השתנות ^:
קל יותר להסביר את המונח ע"י דוגמא או טוב מראה עיניים Henderson Waves *  בתיכנונם של: ijp corporation *, הינו גשר בסינגפור בו מישור הדריכה הופך לקיר ובהמשך לספסל ולתקרה וחזור חלילה בגלים.
ההבחנה המוכרת בין האוביקטים השונים בתחביר החלל *:  מישור הדריכה,קיר , תקרה וספסל מקבלת חיבור ע"י טווחי ביניים והופכת להיות פחות החלטית הדבר עומד בקנה אחד עם הרצון האנושי לחדשנות , שבירת המוסכמות ורוח התקופה בה אנו חיים, דבר אינו מתקבל בצורה מוחלטת.



ממעבר למקום
הביטוי שאני נותן לרעיון: חוץ הופך לפנים הופך לחוץ וחזור חלילה, אני עושה זאת על ידי הפיכת מעברי המבנה למקומות, החיבור בין החללים האבסורדים* אינו מסדרון אלא חלל בפני עצמו  שיוצגו בו הצד היפה,הטוב וההומוניסטי * במין האנושי.
בקריאה ראשונה זה יכול להיתפס כמו סמנטיקה בלבד, אבל אלה נסיונות שינוי תחביר החלל.

ליחצו על התמונה להגדלה

בסקיצה התחתונה המבקרים נמצאים מחוץ לחללים האבסורדים* המיוצגים על ידי הקופסאות השחורות אך הן עדיין בתוך המבנה.

ליחצו על התמונה להגדלה

אי אפשר שלא לחשוב על האדריכל פיליפ ג'ונסון*: "Architecture is the art of how to waste space"  

(e) Reading  the space syntax, the corridor as a place

אני מחפש עוד מבנים או ביטווים למונח פנימחוץ *.
The church of the Holy Redeemer נמצאת בעיר האני באזור הגבול בין טורקיה לארמניה * נבנתה ב-1035 ונפגעה קשות כפי שניתן לראות בתמונות בסופה בשנת 1955.

צילום: *Jeff_Black 

מתקיים קונטרסט חזק בין פנים וחוץ המבנה שאני מתחיל לגלות אותו וטרם יודע מה לעשות עם התובנה. מפתיע לראות את הקרביים חשופים,

צילום:* 37 °C

ויחד עם זאת הסימטריה המדומיינת מאפשרת לנו לשחזר את  החלק החסר בתור מחשבה, זו פעולה מתבקשת שרואים את התמונות, כמו אשליה אופטית פעם אני מסתכל על הפנים ופעם אני משלים את החוץ.

               להנאה מריבית ליחצו על Full Screen

 

חתך: "מבין שתי רעות חולות אני מסרב לבחור ברע במיעוטו" קרל קראוס

חתך: אורך הקו הירוק 360 ק"מ תוואי מתוכנן לגדר ההפרדה 760 ק"מ

חתך: "אנחנו פה והם שם" אהוד ברק

אתמול איתן אקהאוז ואני עבדנו ביחד, כל אחד על הפרויקט שלו ובסוף עשינו דיון:

אני עובד עכשיו על טקסט חדש בעברית שמסביר את הפרויקט, הנסיון לדייק במילים לוקח זמן.
לא יאומן ש-314 מילים יכולת לקחת יום שלם, אבל אני מקווה שיהיה לי טקסט מדויק והוא יהווה עבורי מפת דרכים להמשך.

ליחצו על התמונה להגדלה

סיימתי חלקית את הטקסט ונתתי לאיתן לקרוא:
מלבד העובדה שהוא חבר טוב הוא גם מכיר את העבודות הקודמות שלי ואף את הביקורות שהן קיבלו.

לדעתו הפרויקט ממוקם בקצה ^שדה האדריכלות כלומר הוא כמעט חופף לפיסול ובכך אני כמתכנן יוצר לי חוקי משחק אישיים שלא מאפשרים לדון בעבודה, בהשאלה אם אגיש עוגת שכבות כפרויקט גמר אין למשתתפים בשדה יכולת ועניין לדון בה למרות שיש סיכוי שקונדיטורים יחשבו שזה רעיון מבריק.

שאלתי את איתן מה השם שהוא היה נותן לפרויקט וזה נע בין מוזיאון/אנדרטה/מייצב/פסל לזכויות אדם.

לדעתו לא בטוח שהחללים יגרמו לשאלות שאני מנסה לעלות.
הטענה: חללים מעוררי מחשבה=שאילת שאלות =משהו לא בסדר= הפרת זכויות אדם
טרם מוכחת.

יחד הגענו למסקנה שהפורגרמה צריכה להכיל גם: כיתות לימוד, אולמות, וגלריות רגילות שיהיו בהם מייצגים ותמונות

^שדה: מרחב פעילות בעל היסטוריה משלו, מושאי מאבק ואינטרסים יחודיים לדוגמא אדריכלות. הסוכנים המעורבים בו נאבקים על המונופול של החזקת ההון הספציפי לשדה,לרוב בעלי ההון הספציפי לשדה נוטים לנקוט אסטרטגית שימור המצב הקיים: "זו אינה אדריכלות" "זה פסל" וכו' ואלה המצוידים בהון מועט מנסים לשנות דרך התנתקות וביקורת והצעת רעיונות חדשים, הופעת הרעיונות החדשים כרוכה לרוב במשבר והיא מוציאה את השולטים משתיקתם.

Athens Acropolis -לא מצאתי את מקור התמונה

לקריאה נוספת:
פייר בורדייה שאלות בסוציולוגיה ע"מ 113 רסלינג

אליס צחקה. " אין טעם לנסות," אמרה: אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים."

"פשוט אין לך הרבה נסיון," אמרה המלכה.

"כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי-אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר…"

 

הרעיון: גופים משלובים אחד בתוך השני ותוספת חללים שגרעתי מהמסות השונות, דבר שהוביל לתוכניות והחתכים הללו. 

נניח שאתם רוצים לראות את הפוסטר הזה מקרוב מאוד כדי להבין את הרעיון שיצרתי פה ליחצו על המילה הגדלה*  הממשק מתפקד כמו  גוגל מפות.ואם עדיין לא הבנתם חיזרו לתכנון קירות | לא תוכן*

בחרתי שני סעיפים מהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם שהוכרה ע"י האו"ם ב-10 לדצמבר 1948 והבעתי אותם בחלל.
*לינק להכרזה המלאה באתר הכנסת

שני הסעיפים הינם:
א. כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו
בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.

 

יט. כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא
כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי
גבולות.

 

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

ממה מורכב משפט האיגיון הבא?

"רעיונות ירוקים חסרי צבע ישנים בזעם"-נועם חומסקי

משפט הבנוי ממילים תקינות, לפי תחביר תקין (מכיל נושא, נשוא, לוואי וכו') אך מכיל במכוון סתירות רבות: רעיון הוא מופשט ולכן לא יכול להיות לו צבע - וממילא אי אפשר לכנותו "חסר צבע", עצם ירוק לא יכול להיות חסר-צבע, רעיון אינו יכול לישון, ואי אפשר "לישון בזעם". משפט שמכיל רק את אחת המוזרויות האלה יכול להיחשב משונה או מטופש, אבל משפט מתוכנן היטב שמכיל ריבוי תופעות כזה הוא משפט איגיוני.

*לינק להסבר המלא בויקי

האם אני יכול לכותב תחביר בחלל שיהיה איגיוני לדוגמא:
קירות פתוחים מלאים דלתות וחלונות.

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

משפטים אבסורדים בחלל+ זכויות האדם=אאורקה

אחרי דיונים סוערים, שני ביקורים בגדר ההפרדה וסריקות לארוך ולרוחב של תוואי הגדר בארת'.
הבנתי שהדרך הנכונה להתמודד עם הטירוף האבסורדי בו אנו חיים היא ע"י טירוף גדול יותר.

נבקש עזרה מההולנדים, הם מתמחים בשלווה אירופאית טבולת ירק המשמחת את הנפש ובשדות צבעוניים שיופיים נודע בכל רחבי תבל.

נפציר בהם שיתרמו לנו 40000 פקעות של צבעונים, לחיבור הבלתי נתפס בין גבעון החדשה ובית איג'זא.

כך שלקראת עונת הפריחה המקום יראה כך:

המציאות מלאה בסתירות למי יפריע שדה של צבעוניים כגבול?

החיבור בין גבעון החדשה ובית איג'זא הוא אחד מנקודות המגע הלא שפויות שאני מתחיל לאתר ולאסוף, כמו מחפש אוצרות בחוף נתניה לאחר שהצרפתים סיימו את עונת הרחצה אני מסתובב עם המגלה מתכות מאתר מצבי קיצון במדינה הקטנה שלי וחולק אותם עם יקירי.

אם אתם מכירים עוד נקודות כאלה אנה רישמו בתגובות.

מצורפת מפת גוגל של האזור:

הצג מפה גדולה יותר

כפי שאתם יכולים להבין עד עכשיו הגדר וכל מה שמשתמע ממנה הינו נושא שלכל אחד יש מה לומר.

אני שמח להקשיב ולאסוף רעיונות, האתגר שעסקתי בו באותה תקופה היא איך לגרום לצד השני להכיר בקיומי, ללא פגיעה בבטחון הפיזי, משהו כמו אירוע העפיפונים רק באדריכלות.
באחת השיחות עם דנה היא הציעה לעשות גשר שרק נראה מחובר אבל בעצם הוא מנותק, גשר כזה מנכיח את העובדה שהגדר קיימת אבל יכול להפסיק להוות חיץ.

יצרתי את הרעיון ואז התפתח דיון קטן בסטודיו האם אני עוסק באומנות ופיסול או באר"כ.
לבסוף הוחלט שהתחומים דומים קרובים והגבולות מטושטשים כך שאין חובה להגדיר את העניין.

בשלב זה הבנתי שהעיסוק הוא יותר ביצירת מצבים אבסורדים באדריכלות ככלי ליצירת שאלות אצל האדם שחווה את החלל.