‏הצגת רשומות עם תוויות מטען מחשבתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מטען מחשבתי. הצג את כל הרשומות

תקציר הפרויקט


ארכיטקטורה כשפת המרחב
הפרויקט עוסק באחריות החברתית של איש לרעהו ובזכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם. ארכיטקטורה כשפת המרחב מעניקה ומפרה זכויות אדם. מטרת פרויקט זה הינה יצירת מרחב המכיר בחשיבות המאבק לזכויות אדם ובכוחם של הכלים העומדים לרשות האדריכל ליצור במה לדיון, מחשבה וקידום המאבק לזכויות אדם.

בעזרת חללי המוזיאון המוקדשים להבעת הכישלונות וההישגים של המין האנושי בתחום המוסרי אני מבקש להתמודד עם מצוקת הזולת ולהפקיע מהמבקרים במוזיאון את היכולת להתעלם מהנעשה סביבנו. העיסוק בזכויות אדם נובע מתוך שאיפה למציאות טובה יותר.

חזית סוריאליסטית

^ סוריאליסטי: לא מציאותי פנטסטי (לקסיקון לועזי-עברי, פרולוג)


סוריאליזם
 הסוריאליזם התפתח מתנועת הדאדא.
על פי הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון - באקראי ואולי כך נקבל עולם טוב יותר, ללא מלחמות.
אך בשונה מהדאדא ששלל את הכול ויצר אבסורד, מטרת הסוריאליזם הייתה למצוא פתרון לשלילה, לבעיות הנפש. הם חשבו כי באמצעות האמנות ניתן יהיה לפתור את הבעיות של העולם.

הסוריאליזם מיזג את חוסר ההיגיון של הדאדא עם המושג של מחשבה טהורה, חופשית וחסרת מגבלות ההגיון, בדומה ל“מחשבות” שיש בחלימה, בטירוף או באסוציאציה חופשית. *ויקי

מחווה לדה קריקו
על הדרך מחווה קטנה לדה קריקו שגרמה לי בתורה להעמיק מעט בחיפושי:
מצאתי את ה-^ ציור המטאפיסי: תנועה אומנותית שדה קריקו וקרלו קארה עמדו בראשה.
בציוריהם ניתן לראות שלווה מסתורית ולא אנושית. (מילון פונטנה למחשבה מודרנית)
אולי זה מה שאני צריך לנסות להשיג בהדמיות?

צל כחומר

ליחצו על התמונה להגדלה

החומר העיקרי שממנו עשויה החזית הוא צל.
 
(e) Shadow as a material

כוריאוגרפיה אדריכלית | נסיונות באור וצל

אדריכלים אוהבים אור וצל, כיוון שזו כמעט הדרך היחידה שיש ברשותנו להביע תנועה בגופים סטטים.

Human rights museum_Elevation_Study from Eyal Ivri on Vimeo.

כעת אני מנסה ללמד את החזית לרקוד  בלט קלאסי,
סוג של סיבוב מאופק מלא בשלווה שיתרחש מהזריחה ועד השקיעה.

בחוץ שולט הצל בפנים *האור, אני עוד לא יודע מה זה אומר, אבל כנראה שבקרוב ימצא הסבר.

* כוריאוגרפיה (Choreography) היא היצירה של התנועה. פעולת “חיבור” מחול, כאשר השפה התנועתית היא חופשית ואינה מוגבלת. את תחום הכוריאוגרפיה אפשר להשוות לבימוי, הלחנה, כתיבה, ציור וכל יצירה חופשית שאדם יוצר בכל תחום שהוא. בכוריאוגרפיה חומר היצירה הוא הרקדנים והחלל והכוריאוגרף הוא האחראי להוות את השפה תנועתית שהיצירה במלואה שמורכבת מגורמים שונים. (ויקי)

(e) elevation styudy-shadow and light

פיתוח סביבתי

ליחצו על התמונה להגדלה

עוד אין לי את המילים הנכונות, כרגע זה רק תחושות.
אבל הרעיון מגיע אי שם רחוק מהמחשבה על  *גבעון החדשה | שתילת צבעונים בחסות האיחוד האירופאי.
משהו בסגנון אי-גיון או קונטרסט חזק בין המבנה לסביבתו.
בכל מקרה אני כבר יודע שיש פה יותר מידי אדום מבחינת משקל ויזואלי.

מנופים סמויים | מודל עבור הכנסת אור למבנה



Searching for indirect light from Eyal Ivri on Vimeo.

סרטון סטופ מושן קצר מאוד, 20 שניות
בחינת רעיון להביע הדרגתיות  בין רמות שקיפות שונות על הסקלה בין אטום לשקוף

(e) Gradient between transparent and opaque in the building  

שח | באוהוס


לאחר שאדריכל דני שומני הזכיר את הקשר בין התכנית לשחמט *, הקישור הראשון שעשיתי היה שוב לספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" *


אליס מסתכלת על הלוח
"דקות אחדות אליס עמדה מבלי להוציא הגה, משקיפה על פני הארץ לכל הכיוונים-ארץ מוזרה ביותר זו היתה. פלגים זעירים חצו אותה מקצה עד קצה, והקרקע בינהם נחלקה למשבצות באמצעות מספר משוכות קטנות ירוקות שנמתחו מפלג אל פלג.
אני מוכרחה לציין שהיא מחולקת בדיוק כמו לוח שח מט אמרה לבסוף אליס...נערך כאן משחק שח מט גדול ועצום-כל העולם משתתף בו."


תימצות צורני
בשלב השני נזכרתי בפוסט שקראתי מזמן על שח וידעתי שהיה בו משהו מעניין ולא זכרתי מה.  האבדה נמצאה והיא מאת איתמר מן: עשר פסקאות על שני לוחות שח מט *
הוא מזכיר את השחמט בעיצבו של הפסל יוזף הארטוויג  *Josef Hartwig שהיה מורה בבאוהוס.

כל חלק בנוי על פי תפקודו במשחק ולא על פי הדמות שהוא מסמל, באוהוס במיטבו.
צורות הפשוטות לקליטה עם דגש שלי על הפרש המזכיר את האופן שאני מעוניין לייצר את הזיזים של החללים האבסורדים.

 מקור: christies* 

מקור התמונות ומידע נוסף על לוח השחמט בעיצובו של יוזף הארטוויג:
תמונה טובה במיוחד *
*Deconet
1stdibs *

(e) The image of chess, from Lewis Carrolll to Josef Hartwig, I'm searching for the shape of absurd

דחוף | משוך

"...מותם של אנשים היה הכרח,
אבל מי יהיו האנשים שימותו-זה היה פרי הנסיבות,
ויוסראין היה מוכן להיות קורבן של כל דבר מלבד הנסיבות " 
                                                       מלכוד 22 ג’וזף הלר

ליחצו על התמונה להגדלה

דחוף | מחשבות על כניסה
המשך לביקורת מיום ג' :
•    הכניסה צריכה להיות ברורה
•    כניסה טובה=מקום אדריכלי שמוגדר ע“י חלל
•    בשביל להגדיר את הכניסה, קוביה אחת יכולה להיות ללא הפאות
•    קוביה כניסה בצבע אדום
•    הכניסה צריכה להזכיר את חתך: " אנחנו פה הם שם" תחושה שלחלל אבסורדי שהמבקר נפגש עימו בתחילת הביקור

 ליחצו על התמונה להגדלה
•    קוביות בכיכר, לצורך הגברת המודעות
•     הנכנסים והיוצאים לא יפגשו אבל יראו אחד את השני

משוך | סיום הפרויקט:
האם בדומה לאדריכל משה ספדיה במוזיאון יד ושם כלומר היחשפות לשואה ולארועים של סבל בל יתואר ולאחריו קתרזיס של חרות,  מעט בסגנון סרט הוליוודי הפותר את האדם מלהתמודד עם המציאות הקשה לה נחשף.

 צילום: Gaspa*

או סיום הדומה לסרט אירופאי שמשאיר אותך עם מחשבות ושאלות.
לצערי אני לא מצליח למצוא דוגמא טובה למבנה או סרט כזה? רעיונות יתקבלו בהערכה ובברכה.

(e) I would like that the visitor clearly understand where is the entrance and get a clue about  the place
1

פנימחוץ | Holy Redeemer

אני מחפש עוד מבנים או ביטווים למונח פנימחוץ *.
The church of the Holy Redeemer נמצאת בעיר האני באזור הגבול בין טורקיה לארמניה * נבנתה ב-1035 ונפגעה קשות כפי שניתן לראות בתמונות בסופה בשנת 1955.

צילום: *Jeff_Black 

מתקיים קונטרסט חזק בין פנים וחוץ המבנה שאני מתחיל לגלות אותו וטרם יודע מה לעשות עם התובנה. מפתיע לראות את הקרביים חשופים,

צילום:* 37 °C

ויחד עם זאת הסימטריה המדומיינת מאפשרת לנו לשחזר את  החלק החסר בתור מחשבה, זו פעולה מתבקשת שרואים את התמונות, כמו אשליה אופטית פעם אני מסתכל על הפנים ופעם אני משלים את החוץ.


ארץ ישראל שלי


ליחצו על התמונות להגדלה
ארץ ישראל שלי
מילים: דתיה בן דור

ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני בניתי בית בארץ ישראל
אז יש לנו ארץ
ויש לנו בית בארץ ישראל.
ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני נטעתי עץ בארץ ישראל -
אז יש לנו ארץ,
ויש לנו בית,
ויש לנו עץ בארץ ישראל.
ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני סללתי כביש בארץ ישראל -
אז יש לנו ארץ,
ויש לנו בית,
ויש לנו עץ,
ויש לנו כביש בארץ ישראל.
ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני בניתי גשר בארץ ישראל -
אז יש לנו ארץ,
ויש לנו בית,
ויש לנו עץ,
ויש לנו כביש,
ויש לנו גשר בארץ ישראל.
ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני חיברתי שיר בארץ ישראל -
אז יש לנו ארץ,
ויש לנו בית,
ויש לנו עץ,
ויש לנו כביש,
ויש לנו גשר,
ויש לנו שיר על ארץ ישראל.
צילומים: activestills *

הפרטת הכיבוש | צורות ביטוי במציאות

לאחר שקראתי את הטקסט:
כתיבה פוליטית: אל מי, על מה, לשם מה מאת עידן לנדו * באתר שלו: "לא למות טיפש" *
עברתי על התגובות, אחת מהן אונונימת ומסתירה בתוכה ניצוץ גאוני למי שחדש כמוני בנסיונו ללמוד את צורות הביטוי השונות שמקבל הסיכסכוך במציאות.

..."אלא ש"מנגנוני השלטון" אינם רק ממשלתיים. יש עוד מנגנונים. נראה שהמאמר הזה רואה רק את המדינה, הצבא, האוניברסיטה, ודומיהם. הי, אנחנו לא ברוסיה. אפילו את הכיבוש כבר הפריטו"

ליחצו להתמונה להגדלה

פעמים מתרחשים באופן מפתיע או באוירת הזן הדוגלת בכבוד למקריות, חיבורים בלתי אפשריים, בין רעיונות דומים הממתינים לפגישתם המקרית.
במקום אחר מצאתי את האתר מי מרוויח מהכיבוש הישראלי whoprofits * נא לגלול מטה

ככל שאני מתמיד בניסיונתי למצוא הגיון במציאות אני מבין שאין בה צודקים ואין נבלים גמורים, הבטוח היחיד הינו המציאות האבסורדית השורצת בכל רובד בקיומנו, למזלנו אנחנו לרוב לא מבחינים בה.

בין משכן הכנסת לבית המשפט העליון

 ליחצו על התמונה להגדלה

חשבתי להציב את הפרויקט בציר בין משכן הכנסת לבית המשפט העליון, בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
כל אחד מקצוות הציר יביט ויזכור עבור מי הוא מבצע את מעשיו בסופו של יום.

בשלב מאוחר יותר זה נראה לי כבחירה שגויה, המוסדות הללו טעונים  וממלכתיים ברמה כזו שאני לא חושב שזה נכון להיכנס בינהם, אפילו לא עם המסר של זכויות אדם.

פנימחוץ

בסיכסוך הישראלי פלשתינאי אין הגיון ואין צדק יש רק תוצרים חסרי תכלית כגון בית פנימחוץ: תערובת מרחבית של פנים וחוץ הנתפסת בו זמנית ע"י המתבונן. 

 מקור התמונות: *michaelramallah  | ליחצו על התמונות להגדלה

דרך ההרס נמחקים הגבולות בין פנים לחוץ המבנה, כרעיון הדבר עונה לשאלות הפרויקט אודות אבסורד, גבול ותחביר החלל.
הבעיה שנוצרת אצלי מועקה כשאני מסתכל על כאבו של האחר כמו אומן המחפש השראה, זה מרגיש לא טוב ולא נכון. אני לא רוצה להיות אפטי לכאב.

אסתיטקת מלחמה מייצרת רעיונות לארכיטקטורה חדשה, אומנם זה מחשבה בלתי הומנסטית ואף מזכירה טקסטים פוטוריסטים אשר נחשפתי להם בעבר והזעזעתי,

הטקסט אודות האסתטיקה של המלחמה -* פוטוריזם
סרטון המציג הריסת בית ע"י D-9



חיילים בתוך עזה מאתרים אמצעי לחימה המיועדים לפגוע ולהרוג ישראלים.


הרעיון ליצור מילון מושגים אישי ורלוונטי לפרויקט נראה לי נכון.

ריצ'ארד סרה פסל | Richard Serra

  peripathetic*+ עיבוד תמונה שלי

שימו לב לאנשים בסירטון וכיצד הם מגיבים ליצירה



"...אין דרך נכונה להבין את הפרויקט והוא אינו בא ללמד אותך דבר... זו החוויה הפרטית שלך מחשיפה ליצירה"
לינק לסרטון מעורר ההשראה במידה והוא לא עולה*

עוד עבודות של סרה: תמונת מפליקר


"די הפתיעה אותי עוצמת התגובה שהיצירה מצליחה לעורר ברמה הפיזיולוגית"
מספר תגובות בעברית אודות היצירה: עסקי אומנות בקפה דה מארקר*

אני מאוד אשמח אם אצליח להתקרב לתחושות הללו בקרב המבקרים.
התערוכה נעשתה בMOMA אתר האינטרנט של התערוכה*
ריצ'ארד סרה פסל-ויקי*

בקצה השדה האדריכלי

אתמול איתן אקהאוז ואני עבדנו ביחד, כל אחד על הפרויקט שלו ובסוף עשינו דיון:

אני עובד עכשיו על טקסט חדש בעברית שמסביר את הפרויקט, הנסיון לדייק במילים לוקח זמן.
לא יאומן ש-314 מילים יכולת לקחת יום שלם, אבל אני מקווה שיהיה לי טקסט מדויק והוא יהווה עבורי מפת דרכים להמשך.

ליחצו על התמונה להגדלה

סיימתי חלקית את הטקסט ונתתי לאיתן לקרוא:
מלבד העובדה שהוא חבר טוב הוא גם מכיר את העבודות הקודמות שלי ואף את הביקורות שהן קיבלו.

לדעתו הפרויקט ממוקם בקצה ^שדה האדריכלות כלומר הוא כמעט חופף לפיסול ובכך אני כמתכנן יוצר לי חוקי משחק אישיים שלא מאפשרים לדון בעבודה, בהשאלה אם אגיש עוגת שכבות כפרויקט גמר אין למשתתפים בשדה יכולת ועניין לדון בה למרות שיש סיכוי שקונדיטורים יחשבו שזה רעיון מבריק.

שאלתי את איתן מה השם שהוא היה נותן לפרויקט וזה נע בין מוזיאון/אנדרטה/מייצב/פסל לזכויות אדם.

לדעתו לא בטוח שהחללים יגרמו לשאלות שאני מנסה לעלות.
הטענה: חללים מעוררי מחשבה=שאילת שאלות =משהו לא בסדר= הפרת זכויות אדם
טרם מוכחת.

יחד הגענו למסקנה שהפורגרמה צריכה להכיל גם: כיתות לימוד, אולמות, וגלריות רגילות שיהיו בהם מייצגים ותמונות

^שדה: מרחב פעילות בעל היסטוריה משלו, מושאי מאבק ואינטרסים יחודיים לדוגמא אדריכלות. הסוכנים המעורבים בו נאבקים על המונופול של החזקת ההון הספציפי לשדה,לרוב בעלי ההון הספציפי לשדה נוטים לנקוט אסטרטגית שימור המצב הקיים: "זו אינה אדריכלות" "זה פסל" וכו' ואלה המצוידים בהון מועט מנסים לשנות דרך התנתקות וביקורת והצעת רעיונות חדשים, הופעת הרעיונות החדשים כרוכה לרוב במשבר והיא מוציאה את השולטים משתיקתם.

Athens Acropolis -לא מצאתי את מקור התמונה

לקריאה נוספת:
פייר בורדייה שאלות בסוציולוגיה ע"מ 113 רסלינג

אדריכלית אורית שמואלי | הטעות מאירה את הסדר

אורית הגיעה כמבקרת להגשה של סמסטר א'
רק היום חזרתי לסקאטש'בוק כדי לקרוא את ההערות שקיבלתי.
לא יודע אם זה מתוך עצלנות או רצון לעכל את המחשבות.

כרגע אני דואג, הזמן עובר ואני תקוע מחשבתית ופיזית, מין התאבנות מעיקה.

 ליחצו על התמונה להגדלה
הנה מה שאורית אמרה:
"הטעות מגלה את הסדר, יש ערך לטעות, שבר\עיוות.
הקילקול מגלה את הסדר הקיים מכאן שביצירת טעויות אנו מאירים סדרים נעלמים".

נסיון להתאים לז'רגון של הפרויקט:
האבסורד מגלה את המציאות ה"נורמלית" המפרה זכויות אדם.

 ליחצו על התמונה להגדלה

בנוסף היא הפנתה לציורים* של הצייר והאדריכל יוסי וסיד* ששנים מהם מופיעים בפוסט זה.

מנופים סמויים | מיקום הפרויקט

מיקום הפרויקט היא אחת השאלות ששאלתי ונשאלתי בהגשת סוף סמסטר א', אין לי שום רעיון איפה למקם אותו לכן הצבתי את הבניין במקומות שונים שנראים לי רלוונטים, יותר בשביל לעודד את המחשבה והדיון ופחות כי אני חושב שזה המקום הנכון.

כרגע נראה לי שהתוצאה נקראת בצורה יותר קונספטואלית במידה והמבנה מתקיים בשום מקום, לצערי ולהבנתי המועצה להשכלה גבוהה ורשם האדריכלים יקבלו את הרעיון בשמחה עצורה למדי, אני נאלץ להתאים את עצמי למציאות ולשחק בגבולות המסגרת בדר"כ מנסיוני מהגבלות ביצירה נוצרים דברים מעניניים אז אולי הדבר יבוא לטובה.

לחיצה על התמונות תגדיל אותן


איי פוקלנד ארגטינה: מבחינתי הם שווי ערך לשום מקום אוטופי למרות או בגלל חוסר הידע שיש לי על מלחמת פוקלנד בין הארגנטינאים לאנגלים.

ז'נבה שוויץ: כאן כתבו את 4 אמנות ז'נבה זכויות האדם נשמרות ומקבלות הרבה דעת קהל בזכות העיר הזאת ותושבי הארץ הזאת.

ירושלים ישראל: בירת המדינה, מקום ממלכתי וגם גבעה של משקעים שיש לקחת בחשבון, לדעתי הפרויקט מעלה כבר מספיק שאלות ואין צורך לסבך עוד את הרעיון והמחשבות.

 בין מתן  לחבלה - משני צידי הגדר:
לדעתי זה קצת כמו להגיד: "מטרת הפרויקט לעשות שלום עולמי ומתוקף תפקדי כמלכת יופי אני מתכוונת לעודד לסובלנות"  זה לא הולך לקרות וזו בחירה בסיסית ובנאלית.


תל אביב ישראל: איפה בדיוק, על חוף הים, למה שם? האם זה לא בריחה לשים את המבנה בתוך בועת האסקיפיזים?



יער גרמניה:  על כל המשתמע מהפרת זכויות האדם הגדולה באנושות השואה ומלחמת העולם השנייה.

מסה עם הגדרה עצמית

^ גיס נישט ארויס אומריינע וואסער ביז דו האסט נישט קיין ריינע (יידיש)

^ אל תשפוך מים מלוכלכים בטרם דאגת למים נקיים
פורום יידיש תפוז*

הסרטון מהפנט, לא יודע אם הוא קשור לפרויקט.

ריחוף בקונטקסט

אני לא יודע איפה מבחינת מיקום להציב את פרויקט על הגלובוס וזאת שאלה שמטרידה אותי.
אני יודע שזה מנוגד להגיון של ארכיטקטורה או יותר נכון להגיון  של חלק מהארכיטקטים, לתכנן מבנה בלי לדעת את ההקשר שלו.(context)


מה עם המבנה יהיה שמן וירחף בחוסר הגיון מחויך?
משהו שדומה לאימאג' של ספינת האויר.

התמונה מהאתר * periferiadomestica

זהות חדשה | עם נולד


הזהות הפלסטינאית הנה זהות חדשה, אך אין להתפלא על כך או להטיל ספק בקיומה.
לאום מתנהג כמו ילדים שמשחקים בחבורה, אם החבר הירדני שלך אומר לך שאתה לא קשור אליו,
והצד הישראלי טוען שאתה זר כיוון שאתה פוגע בזהות היהודית שעומדת בבסיס קיומה של מדינת ישראל, הדבר היחיד שנותר לך לעשות הוא לפתח זהות משל עצמך.

כשזו נקודת המוצא אני חושב שכדי היה לערך אחרת.

זהות=לאום

ממליץ לקרוא:
אדריכלות בעזה*
קלגס נוגע בבלוטת הרגש*