ארכיטקטורה כשפת המרחב

הפרויקט עוסק באחריות החברתית של איש לרעהו ובזכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם. ארכיטקטורה כשפת המרחב מעניקה ומפרה זכויות אדם. מטרת פרויקט זה הינה יצירת מרחב המכיר בחשיבות המאבק לזכויות אדם ובכוחם של הכלים העומדים לרשות האדריכל ליצור במה לדיון, מחשבה וקידום המאבק לזכויות אדם.

בעזרת חללי המוזיאון המוקדשים להבעת הכישלונות וההישגים של המין האנושי בתחום המוסרי אני מבקש להתמודד עם מצוקת הזולת ולהפקיע מהמבקרים במוזיאון את היכולת להתעלם מהנעשה סביבנו. העיסוק בזכויות אדם נובע מתוך שאיפה למציאות טובה יותר.

לתקציר המלא*

טרם הספקתי לציין זאת בבלוג, אבל הפרויקט קיבל מיקוד
אבסורד| מוזיאון לזכויות אדם
זה היה שם כל הזמן אבל כעת זה נכתב בקול רם,בקולאז'ים השונים אני מתאר דברים טובים ורעים הקשורים בזכוית אדם.
בזה הנוכחי אנו מכירים בזכויות הנשים.

ליחצו על התמונה להגדלה

זה כמו סכמות גרפיות רק לאנשים יותר מסובכים.

(e) Human rights museum-woman's rights

שוחחתי בצורה חטופה על הפרויקט עם אדריכלית אירית צרף נתניהו והיא הספיקה להזכיר את התאטרון הצף (teatro del mondo) של אלדו רוסי (aldo rossi) שתיכנן עבור הביאנלה בונציה ב-1979.
הרעיון העיקרי: תאטרון הבנוי על הספינה ויכול לשוט את דרכו ממקום למקום, בעיר כמו ונציה שהמים הם הדרך הדבר משתווה לבניית תאטרון על משאית שאפשר להציבה במרכז העניינים.

 מקור התמונה*

קצת רקע על התאטרון והרעיונות העומדים אחריו*.

כמו שניתן לראות בפוסטים הקודמים, חשבתי להציב את הפרויקט בכל מיני מקומות בארץ ואף בעולם *, אבל הרעיון נדחה מסיבות שונות.

פרשנות אישית לרעיון של רוסי:
בעקבות קריאת חוות הדעת של עו"ד טליה ששון בנושא מאחזים בלתי מורשים * אני מציע לבנות התנחלות ניידת, במקום לשוט במים החסרים במדינתנו נאגור אותם במגדל שבסיסו זחל המסוגל להתמודד עם אדמת טרשים ולהגיע לכל מקום, איש לא ימנע מאיתנו להתפשט, איפה שיש מגדל מים יש ישוב, איפה שיש ישוב יש עובדות בשטח הכל כרגיל.

ליחצו על התמונה להגדלה

(e) Mobile Israeli settlement gesture to aldo rossi’s teatro del mondo

יצירת טווחי ביניים ללא הגדרות מוחלטות, בדומה למונח השתנות ^ Transform  באדריכלות הדיגיטלית:

צילום: wynthia_goh *

השתנות ^:
קל יותר להסביר את המונח ע"י דוגמא או טוב מראה עיניים Henderson Waves *  בתיכנונם של: ijp corporation *, הינו גשר בסינגפור בו מישור הדריכה הופך לקיר ובהמשך לספסל ולתקרה וחזור חלילה בגלים.
ההבחנה המוכרת בין האוביקטים השונים בתחביר החלל *:  מישור הדריכה,קיר , תקרה וספסל מקבלת חיבור ע"י טווחי ביניים והופכת להיות פחות החלטית הדבר עומד בקנה אחד עם הרצון האנושי לחדשנות , שבירת המוסכמות ורוח התקופה בה אנו חיים, דבר אינו מתקבל בצורה מוחלטת.



ממעבר למקום
הביטוי שאני נותן לרעיון: חוץ הופך לפנים הופך לחוץ וחזור חלילה, אני עושה זאת על ידי הפיכת מעברי המבנה למקומות, החיבור בין החללים האבסורדים* אינו מסדרון אלא חלל בפני עצמו  שיוצגו בו הצד היפה,הטוב וההומוניסטי * במין האנושי.
בקריאה ראשונה זה יכול להיתפס כמו סמנטיקה בלבד, אבל אלה נסיונות שינוי תחביר החלל.

ליחצו על התמונה להגדלה

בסקיצה התחתונה המבקרים נמצאים מחוץ לחללים האבסורדים* המיוצגים על ידי הקופסאות השחורות אך הן עדיין בתוך המבנה.

ליחצו על התמונה להגדלה

אי אפשר שלא לחשוב על האדריכל פיליפ ג'ונסון*: "Architecture is the art of how to waste space"  

(e) Reading  the space syntax, the corridor as a place

לאחר שקראתי את הטקסט:
כתיבה פוליטית: אל מי, על מה, לשם מה מאת עידן לנדו * באתר שלו: "לא למות טיפש" *
עברתי על התגובות, אחת מהן אונונימת ומסתירה בתוכה ניצוץ גאוני למי שחדש כמוני בנסיונו ללמוד את צורות הביטוי השונות שמקבל הסיכסכוך במציאות.

..."אלא ש"מנגנוני השלטון" אינם רק ממשלתיים. יש עוד מנגנונים. נראה שהמאמר הזה רואה רק את המדינה, הצבא, האוניברסיטה, ודומיהם. הי, אנחנו לא ברוסיה. אפילו את הכיבוש כבר הפריטו"

ליחצו להתמונה להגדלה

פעמים מתרחשים באופן מפתיע או באוירת הזן הדוגלת בכבוד למקריות, חיבורים בלתי אפשריים, בין רעיונות דומים הממתינים לפגישתם המקרית.
במקום אחר מצאתי את האתר מי מרוויח מהכיבוש הישראלי whoprofits * נא לגלול מטה

ככל שאני מתמיד בניסיונתי למצוא הגיון במציאות אני מבין שאין בה צודקים ואין נבלים גמורים, הבטוח היחיד הינו המציאות האבסורדית השורצת בכל רובד בקיומנו, למזלנו אנחנו לרוב לא מבחינים בה.

גיא ארבל מלמד מקצועות שונים בויצו וחלק ממשרד אורן אדריכלים*, לאורך הלימודים שלי יצא לנו להיפגש מספר פעמיים ואני מניח שאנחנו חולקים הערכה משותפת למקצוע ואיש לרעהו, כך שהתחלנו לדבר באמתלה אחת וסיימנו באחרת:

להגדלת התמונה ליחצו עליה

בתחילה קיבלתי שטיפה טלפונית בעקבות העובדה שהתפטרתי לצורך פרויקט הגמר מהעבודה וכמה לדעתו הדבר אינו הברקה, התווכחנו מעט בנעימים ואולי אף הצלחתי לשכנע אותו קלות, לאחר מכן התחלנו לדבר מעט על הפרויקט:

 צירפתי את העצות שייעץ אשר קיבלתי בתווכים שבין אהבה להתנגדות כעת אציג אותם ואת דעתי המצורפת בהמשך.

1.במקום הראשון הפתעה: מיקום הפרויקט חשוב וישפיע-מסכים
2.הרעיונות יקבלו ביטוי בחתך- מסכים וחושב שכבר יש לי כיוון רציני עם הדבר.
3.הפרויקט צריך לתת למבקר משהו מעבר, אותו משהו עלום שנותני עצות אוהבים להגיד בלי להציע פתרון, גם אני עושה זאת פעמים רבות לאחרים, איזה דבר בלתי מוחשי וללא הגדרה, כלומר הפרויקט לא יסתפק בלהציף בעיות ולשאול שאלות אלא יתן תובנה למבקר

דעתי הנוכחית

בדיון שנעשה עם חברי הטוב עידו מירז לצורך שכתוב דף אודות הפרויקט באנגלית*  הגענו למסקנה הבאה:

"הגבול בין זכויות אדם להפרתם אינו קיים באופן קבוע כלומר פעם אתה מפר זכוית ופעם אתה מעניק או משמר אותן, במיוחד כאדריכל, גם הבחירה להתעלם מהנעשה בקרבנו היא בחירה במציאות מסוימת המפרה זכויות. העובדה שגם המבקר בהתעלמותו  לוקח חלק בהפרת זכוית אדם תתגלה בעת הביקור . המבנה לא יהיה תהליך המסתיים בקתרזיס אלא סיום מינורי ובלתי מתגמל נפשית, לא תקבל הזדמנות להיפטר בקלות מהרגשות בכך שתחתום על עצומה או תניח אבן המסמלת סולידריות, תאלץ לקחת את מחשבותיך לביתך ולנסות לקדם צדק ואמת סוביקטיבים.

לצפייה בתמונה במסך מלא-ליחצו עליה

*לינק לפוסט המסביר

"היצירה האבסורדית אינה מתכוונת להסביר, אינה נכתבת מתוך התכוונות-כל כולה תיאור בלבד, תיאור שהוא עצמו הוכחה לעקרות השכל".

תכנים וצורות-לקסיקון מונחים ספרותיים מאת עזריאל אוכמני.

אחד הספרים הכי אבסורדים העוסקים באי-גיון (נונסנס) הוא כמובן מבעד למראה ומה אליס מצאה שם של לואיס קרול.

הספר משמש לי כמורה דרך בנסיון לאבד את החשיבה הלוגית.

"אליס צייתה לכל ההוראות האלה, והסבירה, עד כמה שיכלה שהיא איבדה את דרכה.

"אני לא יודעת למה את מתכוונת בדרך שלך,"

אמרה המלכה: " כל הדרכים כאן שייכות לי-אבל למה יצאת לכאן בכלל"

מבעד למראה-לואיס קרול

ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

על מנת לכוון את הראש לחשיבה אבסורדית אני מכין קולא'זים בסקאצ'בוק עפ"י עקרונות "פרויקט איתור היופי"-פרויקט שאני עוסק בו כבר 3 שנים ומטרתו זיהוי והמללה של מרכיבי היופי המערבי.
אופן השימוש הנכון בכלים האסתטים ובמשקל הויזואלי שיש לתת לאוביקטים השונים ביצירה.


לא תמיד אני מצליח והפרויקט מעורר הרבה רגשות אנטגוניסטיות לגבי הנסיון החצוף להגדיר את היופי, הפרויקט נותן לי אוצר מילים אסתטי המאפשר לי לדייק בהתיחסות ליצירות ולהבין את הגיון הבנייה והגרעין העקרוני שמעורר את הרגש.

ברור לי שזה נסיון לעשות סדר בבלאגן וישנה סתירה בין השאיפה להסבר לבין חוסר התוכלת של הדברים.