‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות משנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחשבות משנות. הצג את כל הרשומות

אנטומיה של מבנה

  ליחצו על התמונה להגדלה

ד“ר רוזה פרנסיס:
•    מבחינת כוחות אופקיים שיטת הקונ' שהצעתי טובה הבעיה מתחילה שהיא לא מתמודדת עם כוחות אופקיים
•    בכדי לפתור את העניין יש לעשות אלכסונים גם לכיוון השלישי, שהצורה תנעל לכל הכיוונים
•    בגלל הזיזים החומרים צריכים להיות קלים, פלדה
•    למטה בטון, למעלה זיזים וכיסוי בחומרים קלים
•    החיבור בין הקוביות ע”י הגשרים יהיה קונ' וסמלי יחדיו ויהווה קשר בין הניגודים של זכוית והפרתם

(e) Connecting the boxes to each other with bridges is symbolic and solves the coping with horizontal forces in the same time

תכנית נפגשת עם נסיון



פרק נוסף בביקורת של יום ג':
אם לא היו לנו יחסי מנחה סטודנט הייתי מפזר פה כמה מחמאות רציניות, קיבלתי שיעורים מועילים ומלאי תבונה ונסיון באדריכלות.

אדריכל הורציו שוורץ:
•    הקומה העליונה יכולה להיות שכבה של דיון, שיח והסתכלות על העתיד, הווה אומר אולם, כיתות, המכון לזכויות אדם וכו'
•    יש לחשוב בצורה טובה על דרכי הגישה לקומה הזו
•    החללים למעלה יקבלו זווית ראיה על הכיכר
•    כיכרות פנימיות כמוקדים ברורים- יצירת מוקדי אורינטיצה בעלי קשר עין בינהם
•    להקטין את הטווחים שאנשים הולכים בתוך תעלה וליצור להם עניין בפרספקטיבה או במישור התקרה
•    יש לייצר יכולת לסגור את הקופסאות בזמן החלפת תערוכות לטובת התאמה ותגובה למציאות שמספקת ארועים רלוונטים כל הזמן.
•    המפגש בין הכניסה והיציאה לא פתור טוב, צריך לחזור דרך הצד החיובי, פרק העוסק בזכוית האדם.
•    ציר ראשי יכול להיות אורינטציה
•    רוחב פרזדור במקום ציבורי צריך להיות לפחות 240 ס“מ
•    מיקום צירי תנועה אנכית: מדרגות ומעלית בצורה אסטרטגית
•    אין טעם וסיבה להשתמש בגריד זה יוצר הגבלות מיותרות
•    יש מקומות שיש הובלה בתעלה ויש מקומות שיש פתחים גדולים
•    מבחינת החוק הגעה למדרגות כל 25 מ' –כיבוי אש
•    לקצר את התעלות ולבדוק אותם

(e) Some very good design ideas about how to solve problems that i have with the articoliton *

שחמט תלת מימדי

אדריכל דני שומני:
•  מתחיל בטוב מבלי לגלות ואז אט אט מגלים שמאחורי הטוב יש רע והכל קיים, בעצם יש פה שתי עולמות מקבילים שנפגשים מידי פעם, כמו שח מט תלת מימדי של שחור ולבן


•    מאיפה מתחילים ואיפה מסיימים את משחק השח מט
•    ליצור מערך תנועה ברור-סוג של סנריו לפרויקט
•    זה בסדר שהמבנה ייצר חוסר אורינטציה כחלק מהקונספט של אבסורד (חוסר הגיון) אבל המבקר צריך לדעת שלא יעזבו אותו כלומר אפילו אם המבקר קיבל את תחושת חוסר האונים, אדם צריך לשלוט בגורלו ועדיין תהייה שמורה לו היכולת ללכת לשירותים
•    סיפור פשוט, אנשים רצחו, שדדו ופשעו: הם בני אדם
•    תאורה לחללים
•    החלון יעזור לאורנטציה

חתך עקרוני: “הציבור הישראלי לא גילה עניין בתוואי הגדר ובהשלכותיו האידאולוגיות”
מכון פלורסהיימר * למחקרי מדיניות
 ליחצו על התמונה להגדלה

עוד הערות על הדרך:
  ליחצו על התמונה להגדלה

•    פנים הקוביות: חללים אבסורדים וביטווים להפרת זכויות אדם, חוץ: ביטווים לזכוית אדם והישגים שונים בתחום
•    עובי דופן הקוביות בא לידי ביטוי בפתחים שם נחשפים לעובי הצורה הדבר חשוב מבחינת תחושת האדם בחלל יותר מאשר לקונסטרוקצית המבנה
•    נגישות: מעלית, אולי אפילו 2+ מעלית משא
•     איך יעבירו את היצירות בין הקומות
•    אולי פתחים למנוף  שיעמוד בחוץ ויכניס דברים מלמעלה
•    אולי מנוף כחלק מהמבנה

(e) Thinking about the plan of the Project as a 3d chess, white is for human rights and black is for violates human rights

מקום | מול רחבת מוזיאון תל אביב

הסטודיו האחרון היה אחד מימי הביקורת הטובים שהיו לי בלימודי.
אולי זאת העבודה שבתחילה קיבלתי רעיונות ודעות מחברים טובים: עינב למפיט, ערן זהרוני ודניאל גרינברג, בין יתר המעלות בקבלת ביקורת מחברים הינה היכולת לדון במהירות גבוהה ברעיונות, ללא גינונים מיותרים וללא פחד להעליב או שלא תובן נכון, כיוון שאתה יודע שהרצון שלהם בסיס הוא בטובתך, הם גם עוקבים אחרי הפרויקט וגם מכירים אותי ויכולים להודיע מה לא עובד לדעתם והצעות לשיפור ורפרנסים עכשווים, בקיצור היה פורה.

אחרי זה פגשתי את ד"ר רוזה פרנסס ליעוץ קונסטרוקטיבי ואת האדריכלים דני שומני והורציו שוורץ אבל על כך בהמשך.

החלטתי להציב את הפרויקט מול מוזיאון תל אביב בצד של הקריה, פירוט והסברים בעתיד הקרוב בנתיים רק הצבה.
ליחצו על התמונה להגדלה

הערות שקיבלתי בביקורת ביום ג':
•    להראות ולציין את הקונטקסט: שטח הקרייה מול מוזיאון תל אביב
•    למבנה יווצרו מבטים לתוך הקרייה
•    לבדוק את התכנית לפינוי הקרייה

(e) The plot for the project is near museum Tel aviv,  I'm taking a small part from the army base
1         

להפוך את המעבר למקום

יצירת טווחי ביניים ללא הגדרות מוחלטות, בדומה למונח השתנות ^ Transform  באדריכלות הדיגיטלית:

צילום: wynthia_goh *

השתנות ^:
קל יותר להסביר את המונח ע"י דוגמא או טוב מראה עיניים Henderson Waves *  בתיכנונם של: ijp corporation *, הינו גשר בסינגפור בו מישור הדריכה הופך לקיר ובהמשך לספסל ולתקרה וחזור חלילה בגלים.
ההבחנה המוכרת בין האוביקטים השונים בתחביר החלל *:  מישור הדריכה,קיר , תקרה וספסל מקבלת חיבור ע"י טווחי ביניים והופכת להיות פחות החלטית הדבר עומד בקנה אחד עם הרצון האנושי לחדשנות , שבירת המוסכמות ורוח התקופה בה אנו חיים, דבר אינו מתקבל בצורה מוחלטת.



ממעבר למקום
הביטוי שאני נותן לרעיון: חוץ הופך לפנים הופך לחוץ וחזור חלילה, אני עושה זאת על ידי הפיכת מעברי המבנה למקומות, החיבור בין החללים האבסורדים* אינו מסדרון אלא חלל בפני עצמו  שיוצגו בו הצד היפה,הטוב וההומוניסטי * במין האנושי.
בקריאה ראשונה זה יכול להיתפס כמו סמנטיקה בלבד, אבל אלה נסיונות שינוי תחביר החלל.


ליחצו על התמונה להגדלה

בסקיצה התחתונה המבקרים נמצאים מחוץ לחללים האבסורדים* המיוצגים על ידי הקופסאות השחורות אך הן עדיין בתוך המבנה.

ליחצו על התמונה להגדלה

אי אפשר שלא לחשוב על האדריכל פיליפ ג'ונסון*: "Architecture is the art of how to waste space"  

(e) Reading  the space syntax, the corridor as a place

'Poche | החלקים המושחרים בשרטוט

Poche': מילה צרפתית שמשמעותה-כיס, באדריכלות פושה מייצג בין היתר את החלקים המושחרים שבשרטוט, זהו מושג רחב המנוצל לצרכים שונים בעולם האדריכלי.

כשחיפשתי טקסטים רלוונטיים לנושא נתקלתי במשפט שמיד נכנס לפרויקט איתור היופי שלי*, "אם יש עודף בשחור בשרטוט הוא סוחב יותר מידי משקל ויזואלי". העניין הזה עוד יחזור בהמשך.
חיפוש ברשת העלה כמה תוצאות מרתקות אחת מהם היא המאמר:         The Solid, the Void and the In-between by Vinayak Bharne*
בו מוסבר על ההבדל בין: Poche' ,InBetween ,membrane באדריכלות.
רעיון InBetween מוכר לי וחשוב, הכרתי אותו לראשונה מ-Herman Hertzberger* שהוא לדעתי אדריכל שאוהב בני אדם יותר מאת עצמו, חבל שטיפוסים מהסוג שלו די נדירים אצלנו במקצוע.

משם הגיע הרעיון הבא:
כל הקירות תמיד באמצע של משהו, בין חדר אחד למשנהו ובין החוץ לפנים.
בשביל פלוני הקיר מייצג את סוף החדר במציאות הוא מרווח לחדר הבא או לחוץ. זה משפט כ"כ בנאלי שבאופן עלום הצליח לסובב את גלגלי השיניים בראשי.

עפ"י Robert Venturi בספר Complexity and contradiction in architecture* כיוון שהחוץ שונה מהפנים הקיר מהווה נקודת השינוי והוא האירוע האדריכלי שצריך לתכנן.

picture: Top, from The Searchers - John Ford, 1956, Bottom, from Inglourious Basterds -Quentin Tarantino, 2009  *via blog a456

הבנתי שאם אצליח לחשוב את החלל אחרת יש סיכוי שיקרו דברים מעניינים.
לכל דבר יש חוץ ופנים האם אצליח לשנות זאת?
 

ד"ר אסף פרידמן | שיח ושיג

אסף* מלמד אצלנו תיאוריות עכשווית באדריכלות, לאחר השיעור הצגתי לו את הפרויקט בקפיטריה ודיברנו.
בהתחלה הוא ציין שלא אוכל להוכיח שהחללים אבסורדים ואחרי זה הוא הציע שאתכנן עוד הרבה מצבים אבסורדים כמו אלה שבפוסט הקודם*.
דיברנו עוד על הנגישות לחומה ועל מכשירים והתקנים שיעזרו לי לבחון אם צריך לשנות את הקיר.

הוא ציין את אדריכל John Hejduk* בפרויקט שעשה בנושא החומה הנקרא: Wall House 2* אבל בבדיקה מאוחרת לא התחברתי לפרויקט הזה, אפשר לומר שההסבר לרעיון טוב יותר מהביצוע.

 Church of the holy sepulchre- jerusalem, plan

אבל אז הגיע הרגע החשוב בו אסף ציין מושג שנקרא פושה| Poche שמשמעותו הראשונית עפ"י הבנתי הינה: חללים לא שימושים שנוצרו רק בשביל היופי שבתכנית או חללים משניים בתוך הקיר.
יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, ידעתי שמחכה לי המשך מעניין. צייד המלים שבי התעורר לפעולה.

רעיונות ירוקים חסרי צבע ישנים בזעם


ממה מורכב משפט האיגיון הבא?

"רעיונות ירוקים חסרי צבע ישנים בזעם"-נועם חומסקי

משפט הבנוי ממילים תקינות, לפי תחביר תקין (מכיל נושא, נשוא, לוואי וכו') אך מכיל במכוון סתירות רבות: רעיון הוא מופשט ולכן לא יכול להיות לו צבע - וממילא אי אפשר לכנותו "חסר צבע", עצם ירוק לא יכול להיות חסר-צבע, רעיון אינו יכול לישון, ואי אפשר "לישון בזעם". משפט שמכיל רק את אחת המוזרויות האלה יכול להיחשב משונה או מטופש, אבל משפט מתוכנן היטב שמכיל ריבוי תופעות כזה הוא משפט איגיוני.

*לינק להסבר המלא בויקי

האם אני יכול לכותב תחביר בחלל שיהיה איגיוני לדוגמא:
קירות פתוחים מלאים דלתות וחלונות.



ליחצו על התמונה לצפייה במסך מלא

משפטים אבסורדים בחלל+ זכויות האדם=אאורקה

גשר מחשבתי | מסרים סותרים

כפי שאתם יכולים להבין עד עכשיו הגדר וכל מה שמשתמע ממנה הינו נושא שלכל אחד יש מה לומר.

אני שמח להקשיב ולאסוף רעיונות, האתגר שעסקתי בו באותה תקופה היא איך לגרום לצד השני להכיר בקיומי, ללא פגיעה בבטחון הפיזי, משהו כמו אירוע העפיפונים רק באדריכלות.
באחת השיחות עם דנה היא הציעה לעשות גשר שרק נראה מחובר אבל בעצם הוא מנותק, גשר כזה מנכיח את העובדה שהגדר קיימת אבל יכול להפסיק להוות חיץ.


יצרתי את הרעיון ואז התפתח דיון קטן בסטודיו האם אני עוסק באומנות ופיסול או באר"כ.
לבסוף הוחלט שהתחומים דומים קרובים והגבולות מטושטשים כך שאין חובה להגדיר את העניין.

בשלב זה הבנתי שהעיסוק הוא יותר ביצירת מצבים אבסורדים באדריכלות ככלי ליצירת שאלות אצל האדם שחווה את החלל.

3 תובנות על הכיבוש

ככל שהתקדם הפרויקט הבנתי שצריך לקבל החלטה לגבי דעתי הפולטית שבשלב זה היתה עמומה לפחות אל מול עצמי.
מסיורים רבים באינטרט נאספו חוויות שאחלוק איתכם כעת.

בית וחומה מול בית לחם-האם מישהו היה רוצה לחיות ככה?

המנהל האזרחי מחלק צוי הפסקת בנייה.
לאוכלסיה הפלשתינאית לעולם לא יאשרו לבנות בשטח שהוא באחזקת ישראל (C), כך שכל בנייה שלהם הינה בלתי חוקית.
האם יש סיכוי שלא ישנאו אותנו?

לא כולם רוצים שלום ובוודאי שלא כולם מוכנים להכיר בקיומנו-רכב סיוע עם איור של פלשתין
האם ישראל יכולה להיכנס לתהליך שהצד השני לא מוכן להכיר בקיומנו?

יש פה כ"כ הרבה בעיות שכעת אני מנסה רק להציף אותם עפ"י השטח בשביל המודעות.